ר' עובדיה מברטנורה באיגרת לאביו, אחרי עלייתו ארצה ב- 1488 , מתאר כיצד הוא מגיע לחברון : " וביום השני באנו לחברון, והיא יושבת בצלע ההר, המוסלמים קוראים לה "חליל" (חליל- אל- רחמן) האהוב, הידיד של האל (ישעיה מא' ח' : "זרע אברהם אהבי") (המדרש אומר חברון = חבר נאה, והכוונה היא לאברהם).
חלק מהעיר ליד מערת המכפלה והחלק האחר כנגדה, הרחק כמטחווי קשת... הייתי במערת המכפלה... וההר האחר מנגד למערת המכפלה, שם על ראש ההר מערה גדולה ויפה, ובנין נאה בראשה, ואומרים כי שם קבר ישי אבי דוד... גם שם הלכנו להתפלל ולהשתטח...".
זאב וילנאי (ב"מצבות קודש בא"י") מציין כי המסורת הזאת היא מהמאה ה- 13 , ומוזכרת ע"י נוסעים צלבנים.
ביקור שנערך בחברון על ידי חסידי חב"ד, ומתואר בקובץ יגדיל תואר משנת תקמ"ט (1798) מתאר בין שאר המקומות שבקרו את "קבר ישי אשר בחברון"
חיים אלעזר בן צבי הירש שפירא בדברי תורה ב' כותב :"כפי המקובל מאנשי חברון ואה"ק המבינים הוא מערת רמכפלה מתפשטת למטה תחת כל העיר חברון וי"א שפתח מערה שיש בצד העיר מבחוץ שאומרים ששם קבר ישי אבי רור הוא פתח המערת המכפלה מצדה השני ולפי זה לא הוצרך לכפוף קומתו של ארם הראשון שהיה רק מאה אמה ומה זה מאה אמות של ו' טפחים אולם י"ל כי נחשבו המאה אמה באמת איש ולפי ערך גדלו שהיה מקודם כמו שאמרה התורה גבי עוג מלךהבשן באמת איש ומי יודע כמה גדלם על כן הוצרכו לכשף קומתו" - מכאן גם הדעה כי קיימת מחילה מקבר ישי ורות עד למערת המכפלה.
ترخيص
أنا، صاحب حقوق التأليف والنشر لهذا العمل، أنشر هذا العمل تحت الرخصة التالية:
نسب العمل إلى مُؤَلِّفه – يلزم نسب العمل إلى مُؤَلِّفه بشكل مناسب وتوفير رابط للرخصة وتحديد ما إذا أجريت تغييرات. بالإمكان القيام بذلك بأية طريقة معقولة، ولكن ليس بأية طريقة تشير إلى أن المرخِّص يوافقك على الاستعمال.
الإلزام بترخيص المُشتقات بالمثل – إذا أعدت إنتاج المواد أو غيرت فيها، فيلزم أن تنشر مساهماتك المُشتقَّة عن الأصل تحت ترخيص الأصل نفسه أو تحت ترخيص مُتوافِقٍ معه.